New paragraph
מאמרים
הצבת מצלמות בבית הקשיש
מאמר זה יעסוק בשלושה נושאים חשובים ומהותיים הקשורים זה לזה בקשר בלתי נפרד בהתלבטות ובהחלטות הקשורות להצבת מצלמות בבית ההורה\ המבוגר המעסיקים עובד\ת זרה.
מנתוני משטרת ישראל אנחנו למדים על מגמת העלייה המתמדת במקרי הזנחה והתעללות באזרחים ותיקים בידי מטפלים או בני משפחה. על פי הנתונים מסה"כ מקרי התעללות המדווחים , 33% מהדיווחים היו בעקבות התעללות נפשית, 21% מהדיווחים בעקבות התעללות גופנית ו-18% בעקבות ניצול כלכלי. נתונים אלו מדאיגים במיוחד גם לאור נתוני העסקה ההולכים וגדלים של העובדים הזרים הסיעודיים הנובעים מהמגמה לכבד את רצון ההורים להזדקן ולמות בביתם.
לכאורה, העסקת עובד\ת זרה בביתו של הקשיש הינה פתרון אולטימטיבי עבור אוכלוסיית הקשישים שזקוקה לסיוע בתפקוד היום יומי, אך, לאור העלייה במקרי האלימות והחשש שמא המקרה הבא יקרה בבית הורי- ניתן להבין כי אין מניעה מהתקנת מצלמות בביתו של קשיש המטופל על ידי עובד זר.
עם זאת, חשוב לזכור כי לא מעטים הם המקרים בהם האלימות כלפי האדם הקשיש \ חסר ישע מגיעה דווקא מהאדם הקרוב אליו ביותר , מבן משפחה. ולכן, הצבת מצלמה מהווה לעיתים הגנה וגורם מרתיע גם מצד בני משפחתו.
לצד חובתנו המשפחתית ,חברתיות לשמור ולהגן על תחושת הביטחון האישי של כל תושבי המדינה, ובמיוחד החלשים שבהם מחובתנו , גם לשמור ולהגן על זכויות היסוד של העובדים הזרים, אותן זכויות הנגזרות מזכויות האדם הבסיסיות, הזכות לחירות, הזכות לחופש העיסוק, הזכות לכבוד והזכות לשוויון, תוך ההכרה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מציאת האיזון בין שתי החובות הללו יכולה להתאפשר אם וכאשר נקפיד על הכללים הבאים:
יידוע העובדת \המטפלת על הימצאותן של מצלמות בבית.
עם קבלת המטפלת לעבודה, יש ליידע אותה על הימצאותן של המצלמות.
סעיף 11 (א) חוק פיצויי פיטורים:" צילום של העובד במקום העבודה ללא הסכמתו או ידיעתו מהווה סיבה שבה אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו." הסבירות שמטפלת זרה תממש זכות זו הינה קלושה ביותר.
[אם זאת, הנחיית רשם מאגרי מידע מס' /571: "שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה" מתירה במקרים מיוחדים ובודדים הכנסת טכנולוגיית פיקוח ומעקב חדשות במקום העבודה, להסתפק ביידוע העובד ללא צורך בקבלת הסכמתו לכך.]
הצבת מצלמות בחדרי השירותים או במקלחת
שיקול בחירת מקום הצבת המצלמה חייב לקחת בחשבון את חובתנו לשמור על פרטיות המטפלת הזרה. הצבתן של מצלמות במקלחת ובשירותים עלולות להוות מצד אחד פגיעה חמורה בפרטיותה של העובדת הזרה ומצד שני לחשוף ולהוות ראייה עובדתית במקרים שבהן העובדת הזרה הוטרדה מינית.
"הלגיטימיות של מיקום התקנת המצלמה מושפעת מהציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באזורים השונים במקום העבודה מאליו מובן שצילום בחדר השירותים או במלתחות יוצר פגיעה חמורה שקשה להעלות על הדעת אינטרס ארגוני שיוכל להצדיק אותה." [ הנחיה מס 2017\5. סעיף 49 : שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה] .
סעיף זה אינו מובן מאליו ואף מעלה שאלות קשות ומהותיות בהקשר להגדרת תפקידה של העובדת הזרה בבית הקשיש במיוחד אם וכאשר תפקיד המטפלת \ העובדת הזרה כולל גם מטלות שמחייבות התמודדות עם עירום, ו\או היחשפות של המטפלת לאיבריו או להרגליו האינטימיים של המעסיק/ה המטופל.
האינטימיות הנוצרת בין המטפלת לבין המטופל (ולעיתים אף בינה ובין בני משפחתו), יש בה לעיתים, גם היבטים של מיניות, הנוצרים כתוצאה מהנגיעה ומההיחשפות לאיברי המין. אולם לקשר זה בין אינטימיות לבין מיניות, יש היבטים נוספים שמעבר להיותו חלק מדרישות התפקיד של המטפלת הסיעודית הביתית; מחקרים הראו כי מטפלות סיעודיות חשופות להטרדות מיניות ולאלימות מינית מצד המטופלים ובני משפחתם.
המרחב הפרטי אל מול מתחם העבודה
האם הפגיעה בפרטיותה של העובדת הזרה עלולה להיפגע רק כאשר תוצבנה מצלמות במקלחת ובשירותים? מה הדין לגבי זכותה לפרטיות בשאר חללי הבית? הבית שהוא מצד אחד מקום עבודתה ומאידך הוא גם "ביתה"?
הלכה המשפטית קובעת כי : " רשות היחיד אינו מצביע על "יחידה קניינית" אלא על יחידה אוטונומית" אשר בה נשמרת זכותו של האדם לפרטיות. במרחב זה , אשר הוגדר מראש בהסכמה בין העובד למעסיק, זכאי העובד להיות עם עצמו בלא חשש להיותו תחת מעקב".[פס"ד אסכנדר סלמאן - רו"ח נ' איהאב עליימי ].
כלומר: זכותו של העובד שזכותו לפרטיות תשמר במקומות מסוימים , זכותו לדעת שישנם מקומות בבית הקשיש בהם הוא אינו מצולם ומתועד.
מהבנת תפקידי העובדת הזרה , לא ניתן להתעלם מכך שחלק ניכר משעות היום היא שוהה במטבח ,פינת האוכל והסלון. מקומות אלו הם מצד אחד "אזורי המנוחה" של הקשיש" ומנגד, הם "אזורי העבודה" של המטפלת. ולכן, מחובתו של כל קשיש שמתגורר בביתו ומעסיק עובדת זרה ,ו\או בני משפחתו טרם הצבת מצלמת אבטחה בביתו להחליט ולהגדיר אלו הם האזורים אשר בהם המטפלת נמצאת לבדה ובהן היא אינה חשופה לעיני המצלמות, אולם באזורי העבודה, אותם אזורים בהם היא נמצאת עם הקשיש , שם הקשיש יהיה מוגן תחת עיני המצלמות.
לסיכום: חובתנו, שאינה מוטלת בספק ,להגן, לשמור, לדאוג ולהילחם למען ולמען שלומם וביטחונם של אוכלוסיית הקשישים אינה מפחיתה את אחריותנו ומחובתנו כלפי העובדים במשק בכלל והעובדים הזרים בתחום הסיעוד בפרט.
הקשיש , שהוא גם המעסיק של העובדת הזרה כפוף להנחיות ולסעיפי החוק בדבר השימוש, היקף ומטרת השימוש במצלמות בדיוק כפי שחייב לעשות זאת כל מעסיק בישראל. ולכן, חובת הסבירות , המידתיות, תום הלב והגינות חייבות להיות קו מנחה ובלתי מתפשר גם בביתו \ מרחבו הפרטי של הקשיש.
מחובתנו לזכור ולדעת כי טיפול מסור ,מכבד וראוי לקשישים בביתם ובסיועם של המטפלים \ העובדים הזרים יוכל להתקיים רק אם וכאשר נדע ונשכיל למצוא את נקודת האיזון שבין שתי מטרות אלו.
גישור בין דורי, הרצאות, סדנאות וייעוץ בתחום הגיל השלישי לארגונים ולמשפחות.
