New paragraph

New paragraph

 גישור ובוררת


מהו גישור בין דורי

התארכות בתוחלת החיים והעלייה במספר הקשישים הביאה עמה לא  מעט התמודדויות חדשות עבור בני הגיל השלישי ובני משפחתם: אלו המתמודדים בטיפול בהורה\בן הזוג המזדקן וסביבתם. הסיטואציה המשפחתית החדשה , לרוב, מלווה בדילמות רבות ומורכבות שלעיתים יוצרות מתחים – קונפליקטים בתוך המשפחה הגרעינית המורחבות לצד התמודדות מורכבת עם הליכים בירוקרטים, רפואיים ומשפטיים.

           

הגורמים המשפיעים על עוצמת הקונפליקט, תדירותו והדרך לפתרונו הם רבים ומגוונים, למשל: פסיכולוגיים, אישיותיים, רגשיים, פילוסופיית חיים של המעורבים בקונפליקט, דת, מין [ג'נדר], מצב כלכלי, סטטוס, ציפיות בלתי מתואמות וחוסר איזון בכוח בין בני המשפחה.

מטרת הגישור הבין דורי היא לייצר דיאלוג בין בני המשפחה . דיאלוג המייצר שיח משפחתי

מכוון מציאת פתרונות מתאימים ואופטימליים עבור ההורה המזדקן, פתרונות המותאמים ליכולות הכלליות , הצרכים הרפואיים- סיעודי והתרבות המשפחתית.

על מה רבים? על מה הקונפליקט?

רוב הסכסוכים\ מחלוקות סביב הטיפול בהורים המתבגרים, ילד חולה במשפחה נעים סביב שני נושאים עיקריים :

מטפלת מחברת הסיעוד או בן משפחה מטפל? [דוגמא: בת משפחה מעוניינת לשמש כ"בן משפחה מטפל" ולהירשם כעובדת בחברת הסיעוד ואילו אחות אחרת חושבת שהיא לא מסוגלת לכך, שהמניע העיקרי שלה הוא רק קבלת כסף- היא מדגישה שאותה אחות לעולם לא התמידה באף מקום עבודה והיא מפחדת שכך זה יהיה גם בטיפול באימם המשותפת.

 האם להכניס לבית אבות יקר או של משרד הבריאות , או להשאיר בבית עם עובד זר? כיצד מתחלקים בעלויות [במקרה שלהורים אין משאבים מספיקים] מה עושים כאשר יש אח עשיר יותר והשני עני? האם להשקיע בשיפוץ הבית והנגשתו? ומה עושים כאשר אח אחד מתנגד בכל תוקף להכניס לבית אבות [ שמע מחברים שאם יכנסו את האבא לשם הוא ימות אחרי חודש] ואח אחר לא מוכן בשום פנים ואופן שעובדת זרה גוייה תכנס לבית של הוריו הדתיים.


מי אחראי על התשלומים לבית האבות\ עובד זר? מי קובע תור לרופאים? קונה תרופות? האם כל החלטה חייבת להיות מקובלת על כלל האחים או שממנים אחד שעליו כולם סומכים? מה חלקו של הבן שלא גר בארץ , האם הוא צריך גם להיות שותף בהחלטות ובעשייה? ואיך מתמודדים עם אח שמתעלם מהצורך להתגייס למען ההורים?


גישור בין דורי - הלכה למעשה

להבנתי, ניתן להצביע על הצלחתו של תהליך גישור בין דורי כאשר בסיומו בני המשפחה יוצאים מהחדר בתחושה שהם יכולים לנשום לרווחה ו"להמשיך הלאה" תוך ידיעה שדרך הטיפול בהוריהם ברורה ומוסכמת על כולם. ולכן, השיח בחדר הגישור מכוון מטרה ופעולה: 

1. בניית שיח המאפשר לצדדים הדברות וקיום שיח מאוזן. חשוב לזכור: לא כולם מסוגלים לטפל בהוריהם המזדקנים: להאכיל, לנקות את הריר, החלפת טיטול ואפילו לקחת לרופא – זה לא הופך אותם לפחות מסורים או פחות מוקירי תודה . יחד עם זאת הם לא יכולים להתעלם מהמצב המשפחתי החדש. ולכן, זה המקום להבין מה כל אחד יכול\מוכן לתרום.


2. בניית הבנות והסכמות שבעזרתן המשפחה תקיים יחסים טובים ונטולי מתחים באמצעות יצירת מתווה ברור ומוסכם על כולם לגבי חלוקת התפקידים והסמכויות הקשורות בטיפול בהורה ובצרכיו. 


3. בירור משאבים כספיים – האם להורים יש מספיק כסף לשלם עבור העובדת הזרההמוסד הסיעודי? אולי צריך לממש נכסים חסכונות לשם כך? האם הילדים כולם, או רק חלקם יכולים להשתתף בעול הכלכלי?


4. שיחה כנה על המוות – אפוא נקבור את ההורים? איזו סוג הלוויה? האם יש חלקת קבר או לקנות?

בתום הגישור ניתן לנסח את הסכמות הצדדים בהסכם מחייב ובנושאים המשפטיים וניתן להעביר ההסכם לאישור ביהמ"ש.


גישור בין דורי, הרצאות, סדנאות וייעוץ בתחום הגיל השלישי לארגונים ולמשפחות.

יצירת קשר